יום שישי, 21 במרץ 2014

בועות, שמועות ונבועות

במרס 1995 רואיין מר איתן סורוקה על ידי כתב הנדל"ן של עיתון הארץ לרגל מינויו למנכ"ל חברת בנייה גדולה. הקטע החשוב בראיון היה:

המראיין:
מר סורוקה, לחברה שקבלת לנהל מלאי גדול של דירות מוכנות או בשלבי בנייה מתקדמים. האינך מודאג מאפשרות קריסה של מחירי השוק הגבוהים?

סורוקה

מחירי ההדירות ימשיכו לעלות תמיד.


כמנהגי, עקבתי אחרי התמורות בשוק הדירות וכתבתי למערכת הארץ שלא כך הדברים, בצירוף גרף (תרשים 1 - מסגרת אדומה). 


תרשים 1:  המחיר הראלי של דירות בישראל על פני 5 עשורים


  
עיתון הארץ פרסם את עיקר דברי ואת הגרף (אם כי בצורה משובשת –  ראה תרשים 2). עיתון הארץ לא טרח ליידע אותי אודות הפרסום, על כן ראיתי אותו לראשונה בכנס פתיחת לימודי הנדלן במרכז הבין תחומי בהרצליה, מספר ימים לאחר הראיון עם סורוקה.

פטר לינמן, פרופסור למקרקעין מבית הספר לעסקים על שם וורטון היה אורח הכבוד של הכנס, והוא סיפר על מאמציו לשכנע אנשי נדל"ן בארה"ב ובמערב שהעלייה המטאורית במחירי מקרקעין סופה לקרוס – מאמצים שלא צלחו. לקראת סוף דבריו הסתכן ואמר כי אופוריית הנדל"ן של ישראל תקרוס תוך שנתיים.

וכך אמנם היה. השוק הישראלי הגיע לשיא בשנת 1997 ואז נכנס לעשר שנים של שקיעת מחירים ראליים וירידה רציפה בהתחלות בנייה. (תרשים 1 - מסגרת כתומה

תרשים 2: מתוך עיתון הארץ, 18 במרס 1995


כך אצלנו. ואין מעבר לים?

כבר נאמר תמונה אחת שווה אלף מילים. או אולי מיליון שקלים? קל וחומר שתי תמונות – תרשימים 3, 4.

בקצה הימני של תרשים 3 אפשר לראות את התחלת משבר ה "סאב – פריים". הקורא בודאי יודע שהבעייה אשר התחילה בשוק המשכנתאות של ארה"ב גלשה אל ארצות נוספות ואל מחוץ לשווקי הנדל"ן.

תרשים 3:  בועות הנדל"ן בארצות המערב


המשבר איים למוטט כלכלות של מדינות שלמות, ואף הוביל למחשבות אודות נטישת גוש היורו. התרשים התחתון מראה את הירידות בתמ"ג ריאלי לנפש בשנת 2009 שנבעו מפיצוץ בועת הסאב פריים. סבלו במיוחד מדינות שנחשבו חזקות, כגון: איסלנד, גרנלנד, רוסיה, מקסיקו, פולין, אנגליה, שבדיה.
תרשים 4:  השלכות בועות הנדל"ן בארצות המערב



לנו המשבר עלה בירידה של 6% , אבל התאוששנו במהרה. מה יקרה לכלכלת ישראל כאשר הבועה שלנו (שאינה קשורה בסאב פריים) תתפוצץ?

לימודי "כלכלת הבית" ?

נאמר שמטרת החינוך היא להכין את הנוער לחיים. מאחר שכל אחד חייב קורת גג מעל ראשו, נראה לי שמערכת החינוך מחמיצה את אחד מיעדיה החשובים. היא לא תורמת במאומה לשאלות שכל אדם צעיר המתכוון לעזוב את הקן המשפחתי שואל את עצמו: איפה אני אגור? כמה מהכנסתי להקצות לדיור? מה גודל הדירה האופטימאלית עבורי (בכפוף להכנסתי)? האם, בתנאי השוק הנוכחיים לקנות או לשכור? האם לקחת משכנתא ובאיזה הקף? וכולי. נראה לי שראוי להחדיר לימודי נדל"ן לבית הספר התיכון – אפילו כחלק מלימודי הליבה. כולם מתעניינים בכסף, ולכן זה עשוי להניב בונוס, ולקרב יותר תלמידים ללימודי חשבון ומתמטיקה.