יום שישי, 21 בנובמבר 2008

נוסעים נכבדים, הרכבת מאחרת להכנס לתחנה

ציטוט מתוך אחד העיתונים המובילים: "אחרי שנים של וועדות ותכנונים, אינספור אנשי מקצוע ומיליוני שקלים שנשפכו, פרויקט הרכבת המהירה לירושלים דומם מנועים. לאחר ההחלטה של מועצת הגנים ושמורת הטבע לא לאשר את דרך הגישה ייאלצו המתכננים לחשוב על תוכנית אחרת, כזו שעשויה להיות נקודת המפנה של הפרויקט כולו. היכן עומד הפרויקט בימים אלו? ובכן, התשובה לכך לא ברורה אך הוא ללא ספק עומד, לא זז לאף מקום"
----------------------------------------------------------
איש אחד רואה את חברו עומד על הרציף ופניו עצובות.
למה אתה כל כך עצוב? הוא שואל
- כי אחרתי את הרכבת בשתי דקות
מה באמת? אתה נראה כל כך עצוב כאילו אחרת אותה בשתי שעות...
-------------------------------------------------------------
אחד התיסכולים הגדולים שגורמים לי "הירוקים" הוא הנזקים הנובעים מהבורות שלהם. הם עדיין לא הפנימו את עובדת החיים הכלכלית האומרת שאין ארוחות חינם.

כמו ילד קטן קפריזי הירוקים רוצים את כל העוגה לעצמם. "או שתעשו את הדברים לפי רצוננו או שנשכב על הכביש ולא תוכלו לעשות דבר". הירוקים מנכסים לעצמם את כל חכמת התכנון. הבנתם המזערית בכלכלה מעשית (כיצד פועלת המציאות) באה לידי ביטוי לא רק בטרור שהם מפעילים על תהליכי פיתוח חשובים, אלא גם באי התחשבותם בסולם קדימויות כל שהוא.
האיום הסביבתי החמור ביותר הניצב בפני אזרחי ישראל הוא הניהול הכושל של משק המים והשופכין. במקום שאין בו מים, אין חיים. המדינה עומדת בפתחו של משבר מים אקוטי בעתיד המיידי, ושדולת הירוקים ממשיכה להתעלם מבעייה קיומית מתמשכת, רציפה ובעיקרה בלתי הפיכה בגופי המים העיקריים, מעל ומתחת לקרקע: הכנרת המתרוקנת, רוב נחלי ישראל הממשיכים להתייבש ולהזדהם, ואקוויפר החוף הנמצא בסיכון הכחדה.

האנשים אשר כל כך דואגים לעתיד הסביבה הטבעית של ישראל ממקדים את המאמץ שלהם בסוגייה שולית יחסית של "עמק הכפירה" ואינם נלחמים במלחמה החשובה כל כך של שיקום משק המיים הישראלי. וזה כולל גם את המים הנעלמים מאחד מאתרי הטבע הנדירים בעולם, ים המלח, ואת תופעת הבולענים ההולכת ומתרחבת.
ואם אני טועה ירוקים, ואינכם מתעלמים מאותה בעייה סביבתית קיומית, אזי ההצלחה שלכם בטלה בשישים, ואין כל ראייה להצלחה ולו הקטנה ביותר.

הריצה להוכיח עשייה ירוקה, להיראות טוב, באה לידי ביטוי גם בתוך המרקם העירוני. הייתי נוכח בהרצאה בה חברת מועצת העיר תל אביב, נציגת סיעת הירוקים, התרברבה שעצרה פרויקט פינוי בינוי כי הוא היה מוביל לעלייה באחוזי הבנייה שנראתה לה מוגזמת. ברשות הגברת חברת המעצה לא היה כל כלי מדידה להוכיח את טענתה. הירוקים מספרים לנו כי פינוי בינוי וציפוף עירוני הם אחד האמצעים היעילים ביותר נגד התרחבות השטח הבנוי על חשבון שטחים פתוחים לא עירוניים. אבל כאשר מגיעה שעת מבחן, חלילה מלהסתכן בקבלת החלטה טיפה חריגה.

חברת המועצה הירוקה נצמדה בעקשנות לתקן שטח ירוק שרירותי של X מטרים מרובעים לתושב. אילו הייתה משתמשת בעיניה, יכלה לראות כי תל אביב היא אחת הערים הנטועות ביותר בארץ, ורחובותיה מוגנים היטב משמש.
ירוקים תל אביבים, אחת הצרות החולות הפוגעות באיכות החיים בעיר הזאת היא נסיעה של רוכבי אופנועים על מדרכות -- נראה אותכם מתמודדים עם בעייה קונקרטית!
ואנא, תנו לרכבת לירושלים לנוע . . .

יום שלישי, 11 בנובמבר 2008

מה לעשות – לעולם לא תוכל לשמח את כולם.

מעולם לא פגשתי בעל דירה שייחל למחירי הדירות לרדת (אגב, על פי למ"ס הם יורדים כבר כמעט 11 שנים) וביייחוד שלא ירד חלילה שווי דירתו. לעומת זאת, פגשתי גם פגשתי שוכרים או המתכוננים לרכוש, הרוצים ואף דורשים פיקוח על מחירי הדירות בעיר הגדולה, בתל אביב. אני לא זוכר שמי מהם אי פעם התלונן על כך שמחיר הדירות בשדרות או באופקים גבוה מדי (או אולי נמוך מדי).


כן, מה לעשות? כל מי שעדיין לא רכש דירה יודע גם יודע שקיימת קנוניה של הון ושלטון להחזיק אותו קצר.

נתקלתי בתושבים שמקימים קול צעקה גדולה כאשר נודע להם כי מתוכנן מגדל חדש בשכונתם. מעולם לא פגשתי אזרח העומד לקנות דירה באותו מגדל המצטרף לאותה מחאה. אבל, לאחר שיעבור לגור שם, ייתכן שיצטרף למחאה הבאה.


מן הסתם, מקום אטרקטיבי לחיות בו, יהה זה רחוב, שכונה או יישוב, הופך להיות יעד לתחרות. רבים מתחרים על מרחב מגורים (או עסקים) באותו המקום, וכאשר הביקוש גדל וההצע מוגבל, המחיר עולה. על פי תורת הכלכלה (ואמנם כן, גם במציאות) כאשר עולים המחירים נחפזים היצרנים לספק את הסחורה, והודות לטכנולוגית הבנייה המתקדמת, לבנות מגדלים גבוהים יותר ויותר כדי לארוז מה שיותר שטח דירות על כמות מוגבלת ומצתמצמת של שטח קרקע. מקובל לומר כי מי שמרוויח הם רק הקבלנים. אבל כל דייר שרוכש דירה במגדל מעדיף את אותה דירה על סכום הכסף שאותו הוא מעביר לקבלן. הקונה קיבל תמורה מלאה על כספו; הוא שיפר את רווחתו. אין אונס.



הירוקים רוצים להציל את מה שנותר מהקרקע הלא עירונית, ובמקום לבנות עליה דורשים לצופף את הבנייה בערים. אבל חלילה וחס "לא בגינה האחורית שלהם".

יום שני, 3 בנובמבר 2008

הייתה כיכר ?

האם לזאת נקרא כיכר ?

Less is More




הכרזה על מפגש וקול קורא להגשת מאמרים



להלן הכרזה הזמנית המבשרת כנס אודות המרצת פיתוח הנגב והגליל באמצעות רשתות תחבורה ועוגנים. הכרזה הנוכחית היא זמנית מאחר שהתאריך המדוייק עדיין לא נקבע (אי שם בסוף פברואר או תחילת מרס 2009) ולא הושלמה רשימת החסויות.
אנא הקישו על הדמות כדי להגדילה