ממשלת ישראל עושה שם רע לקפיטליזם

ממשלת ישראל עושה שם רע לקפיטליזם או "מי שמרחם על פרזיטים מתאכזר אל חסרי ישע"

איקאה היא דוגמה הממחישה היטב כיצד עובד קפיטליזם בעידן הגלובליזציה. איקאה מבוססת על איסטרטגיה הכוללת הובלה עצמית, הרכבה עצמית, שטחי תצוגה ענקיים, שירות עצמי, כמויות מלאי עצומות מאוכסנות באתר לצורך "שלם וקח", מיקום במרכזי משנה בהם הקרקע זולה ובשפע, וסמיכות לרשת הכבישים המהירים. לאיסטרטגיה זאת ייתרון תחרותי חזק מאד והיא עשוייה לסלק מהשוק חנויות רהיטים קונבנציונאליות. כך עשו גם סופרמרקטים לחנויות מכולת mom and pop stores. כך עשו מכונות הטקסטיל לאורגים הלא ממוכנים ולכל תעשית הטקסטיל הכפרית בראשית המהפכה התעשייתית. כך סילקה המכונית את כל מעמד העגלונים, הסייסים, ספקי המזון לסוסים והצבא הגדול של מנקי הרחובות מגללי הסוסים (ובאותה "נשימה" כך חוסליה מחלת השחפת). כך עשתה טכנולוגיית צילום המסמכים, וכך עשו מעבדי תמלילים, מדפסות צבע, מכשירי פקס ושאר פלאי האופטרוניקה לענף הדפוס בטכנולוגית גוטנברג.

כך גם עושה תחרות גלובאלית לענפי ייצור (אך לא בהכרח לענפי שירות) עתירי כוח אדם בארצות עם הכנסה גבוהה לנפש: היא מרסקת טכנולוגיות מיושנות ועתירות כוח אדם, ומחוללת ביקוש לעובדים בארצות נחשלות ומשופעות בכוח עבודה זול. החדשות הטובות: מוצרים ושירותים שלא חלמנו עליהם זמינים במחירים שווים לכל נפש. החדשות הרעות: ענפים ועסקים שלא עומדים בתחרות נהרסים ועובדים מאבדים את מקום עבודתם -- צרה צרורה וסבל אנושי רב. זהו אתגר ראשון במעלה להתערבות ציבורית חכמה כדי להגן על המפסידים. התערבות מטופשת היא להמשיך ולהגן על הענפים שנבצר מהם להמשיך ולתפקד. לא רק שאין דרך להחיות מחדש את העסק והענף שיומם הגיע; מאמץ לעשות זאת רק דוחה את הקץ, משמיד ערך ("זורק כסף טוב אחרי כסף רע") ומדכא כל יוזמה להמצאה, חדשנות והשקעה בענפי העתיד.

במדינה ללא חמלה, מדינתנו, נזרקים העובדים המפוטרים ואין מושיע. במקום לעזור להם למצוא מחדש את מקומם הראוי בחברה ובמשק, מבוזבזים כספי הקופה הציבורית על חטיבות של אברכים שאינם שייכים לכוח העבודה ומכלים את זמנם ואת כספי משלם המיסים באוהלה של תורה.