מקומות שחייבים לראות: אתר הנצחת השואה בעיר בוסטון, ארה"ב

בוסטון היא עיר מרתקת. דומה יותר לערים אירופאיות עם חיי רחוב סואנים בעיקר במרכזה, בתוך וליד העיר העתיקה. אתר ההנצחה לשואה שהוקם כאן אינו בניין בולט המושך תשומת לב מיידית. הוא נגלה אליך כמעט בלי שתרגיש. ראיתי אותו לראשונה כאשר טיילתי טיול אקראי בבוסטון ליד הנהר והתקרבתי לבניין העיריה. בית העיריה של בוסטון שוכן לו בבנין דמוי פירמידה הפוכה אשר התפרסם בעתונות הארכיטקטונית בעולם בשנות ה-1960 כאשר זכה בפרס הראשון בתחרות בינלאומית. רואים אותו מימין בתמונה הראשונה.

תוך הליכה בשדרה הגעתי לנקודה זו והבחנתי מזווית העין במגדלי זכוכית תמירים השתולים להם מעל שביל הליכה העובר דרכם. אז רק הבחנתי בלוח שיש שחור הנושא את שם האתר – שואה.

מתברר שהקונצפט הצורני הוא סידרה של שישה עמודי זכוכית שכל אחד מהם נושא מיליון שמות של הנספים. בנוסף, מוצבים לאורך השביל שלטי מידע ואיזכור

מי שעובר לא יכול שלא לעמוד ולהסתכל. ניכר על הנוכחים שהם המומים ןעושים מאמץ להבין את הבלתי נתפס. בשלט הזה כתובה ההתפתחות השיטתית, שנה אחר שנה, של תהליך "הפיתרון הסופי לבעיית היהודים".

על הלוח הזה כתובים דבריו של מרטין נימולר, כומר לותרני. צחוק הגורל הוא שהאיש העביר דרשות אנטישמיות בראשית דרכו, ומאוחר יותר הפך למתנגד למשטר והושם במחנה ריכוז. הוא כתב:

בתחילה הם באו לאסור את הקומוניסטים,

לא הרמתי קול כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם באו לאסוף את היהודים,
לא הרמתי קול כי לא הייתי יהודי.
ואז הם באו לאסור את חברי אגודות הפועלים,
לא הרמתי קול כי לא הייתי חבר אגודה.
ואז הם באו לאסור את הקתולים,
לא הרמתי קול כי לא הייתי קתולי.
ואז הם באו לקחת אותי,
וכבר לא נשאר אף אחד שירים את קולו.