זה לא רק הרכבת, זה גם מה שמסביב – סטוקהולם רבתי

סטוקהולם רבתי – מטרופולין מסילה

בחלק א של חיבור זה ניתן תאור עקרוני של פיתוח מסביב לרכבת. נסתכל עכשיו על מקרה קונקרטי – עיר מטרופולינית (מרובת מוקדים) שעשתה את זה בגדול, סטוקהולם רבתי. לראשונה נודע לי על כך שסטוקהולם היא מטרופולין מסילה מתוך ספרו של פרופ' רוברט סרברו, איש אוניב' ברקלי (Bernick & Cervero, Transit Villages of the 21st Century) , ומשם גם לקוחה המפה שלהלן. עיריית סטוקהולם השכילה לעשות, וכבר בתחילת המאה ה-20 רכשה קרקעות חקלאיות מסביבה על מנת לאפשר את צמיחתה של עיר הבירה. לאחר תום מלחמת העולם השנייה יזמו יחד השלטון המרכזי והמקומי את סדרת ערי הלווין בשילוב עם רשת הרכבת הפרברית שחלקה הגדול עובר במנהרות, ועל כן גם נקראת Tunnel-Bana.



המפה, על פי סרברו, מראה את יישובי הלווין ואת רשת הטונל-בנה. הצבעים משקפים את סדר הקמת היישובים.


· הגל הראשון (כחול): ואלינגבי, פארסטה וסקארהולמן
· השני (סגול): טנסה ורינקבי
· השלישי (אדום): צ'יסטה וסקרפנייק
· הרביעי (ירוק): האמרבי, פרבר רכבת קלה עם תכנון ירוק. השלב הראשון מאוכלס.

ביקרתי בשש מתוך אותן שבע ערי לווין של סטוקהולם ובפרבר קרוב המשורת על ידי רכבת קלה ומתוכנן בחשיבה ירוקה. בהמשך אראה צילומים של אותם הישובים. הקונצפט התעסוקתי מגדיר את היישובים הללו לא כערי שינה בלבד, אלא כערים מעורבות של מגורים ותעסוקה. בגל הערים הראשון יחס מקומות העבודה לדירות הוא בסביבות 1. עיר המדע צ'יסטה היא יוצאת דופן ומכילה פי 4 מקומות עבודה ממספר דירות. סקרפנייק וטאבי תוכננו ליחס קטן בהרבה, בסביבות 0.6.

למרות ההפרשים ביחס המשרות למגורים, בכל ערי הלווין עובדים אנשים רבים, חלקם מקומיים, חלקם מערי לווין שכנות ורבים מגיעים מהעיר המרכזית, סטוקהולם. לפיכך יש ניצול גבוה של שירותי הרכבת. היא נוסעת מלאה בשני הכיוונים גם בתחילת יום העבודה וגם בסופו.

כדי להבין את ההשפעה העצומה שיש לפיתוח מסביב לרכבת על התנהגות היוממים תושבי סטוקהולם רבתי, מספיק לראות את ממצאי פיצול הנסיעות הלקוח מתוך ספרם של ברניק וסרברו (תרשים 11.3 בעמוד 304):

בתרשים בולט משקלה הנמוך של המכונית הפרטית בכל שלוש הקבוצות וכן גם המשקל הגבוה של הולכי רגל ורוכבי אופניים בין הגרים ועובדים בתוך עיר לווין.

יישובי הלווין של סטוקהולם

ואלינגבי

ואלינגבי היא עיר הלווין הידועה מכולן. בשנות ה- 1950/60 היא כיכבה בספרות התכנון של העולם המערבי מאחר והייתה אחת מן הערים החדשות שנבנו כחלק מנחשול הבנייה של ערים חדשות באירופה ובאנגליה המשתקמות מתלאות מלחמת העולם השנייה. תחנת רכבת ה-T מוקמה בטבורו של מרכז העסקים הראשי, וסביבה, במרחק נגיעה, הוקמה טבעת של בתי מגורים מרובי קומות.

עם צמיחתה, נעטפה הטבעת הראשונה בבתי דירות טוריים בני 3-4 קומות, ומאוחר יותר נתווספו בתים טוריים צמודי קרקע.

היום, במלאות כחמישים שנה להווסדה, מרכז העיר עובר שיפוץ והרחבה, וכל התכניות מוצגות עם פירוט מלא על לוח מודעות הממוקם בראש חוצות.הגדלת המרכז, התכנית והגשמתה

סקארהולמן

סקארהולמן, בת אותו דור של ואלינגבי, דומה לה מאד עם מרכז עוטף תחנה וחגורת מגורים המקיפה את המרכז וצמודה אליו. אלא שכאן נעדרים מרובי הקומות. כאן, כמו בואלינגבי, לכנסייה על מגדל פעמוניה מיקום מכובד בלב המרכז.

ריננקבי וטנסה

רינקבי וטנסה, שתיהן בנות הדור השני, שתיהן על אותו קו טונלבאנה ובשכנות של תחנה אחת. שתיהן גם מאופיינות על ידי מנה גבוהה של תושבים שמוצאם בארצות האיסלם. כאן, כמו בערי הלווין של הדור הראשון, ואולי אף יותר, הפרדה חזקה מאד בין הולך הרגל והמכונית. זה ניכר לא רק באזור המרכז אלא גם באופן בולט באזורי המגורים שמסביב. המגורים שינו את הסגנון: לא עוד מגדלים מרובי קומות אלא בתי דירות טוריים בני 6 – 7 קומות.

ממראות רינקבי וטנסה

סקארפנייק וצ'יסטה

סקארפנייק וצ'יסטה שייכות לדור השלישי של ערי רכבת ה-T . אל סקרפנייק מגיעה הרכבת במנהרה עמוקה מאד והתחנה נפתחת הישר לרחוב הראשי. שתיהן מושפעות מאד מאפנת סגנון ה- New Urbanism. אין בהן הפרדה מפלסית בין רכב ורגל, אם כי שתיהן מרושתות בשבילים המיועדים להליכה ולרכיבה על אופניים. שתי ערים אלו בנויות בצורה מאד מאד קומפקטית, וזה אומר מרחקי הליכה קצרים מלב האזור הבנוי עד לקצה העיר המוגדר היטב, שם המעבר החד שטחי טבע ונופש.

ציסטה עיר המדע

צ'יסטה ידועה כעיר המדע וגם בשם החיבה Ericson City. הרכבת מגיעה אל מרכז העיר על פלטפורמה מוגבהת, והתחנה היא המרכז המסחרי הראשי. שימושי הקרקע העיקריים, מגורים ותעסוקה, מאורגנים כל אחד בצידו האחר של המסילה, והתחנה מאפשרת מעבר נוח, אם כי לא בלבדי, מצד המגורים אל צד התעסוקה.

המגורים קרובים מאד אל התחנה (בתמונה הם נשקפים מהרציף). הרכבת המחושמלת אינה מרעישה ואינה פולטת גזים מזהמים. בקרבת המרכז המגורים הם בצפיפות דומה לאזור גדס בתל אביב. עובי רקמת המגורים כ- 750 מ' -- מרחק הליכה נינוחה של רבע שעה – ואז נגלה הטבע בכל הדרו. בצד הקרוב לטבע צפיפות המגורים יורדת והבתים הם קוטג'ים טוריים צמודי קרקע.

בחיק הטבע נתקלנו בזוגות בני המקום והטף שלהם, מבלים את שעות הערב. הם נראו מרוצים למדי, וסיפרו לנו שרובם מועסקים בתשלובת ההי-טק המקומית. למרות שסטוקהולם על אורות הכרך שלה נגישה מאד, הם מעדיפים לבלות את רוב זמנם הפנוי ליד הבית.

תפסנו אזימוט אל המגדל הגבוה המסמן את מרכז העיר, חזרנו אל המרכז וחצינו את התחנה. מעברה השני התגלתה רחבת הכניסה לאריקסון סיטי. אל מול בניין המטה של אריקסון מזדקר המגדל שהנחה את דרכנו: בנין הפקולטה למדעי המחשב של אוניברסיטת סטוקהולם. משם והלאה משתרע הרחוב ראשי של אזור התעסוקה. קצת סטרילי, אבל מטופח להפליא.

האמרבי סיוסטאד

האמרבי סיוסטאד הוא רובע חדש על גבולה של העיר המרכזית. מדובר באתר בפאתי סטוקהולם, על גדות נהר סיו, ששימש כאזור תעשיה מסורתית שננטש. בינוי הרובע החדש מנצל היטב את שפע המים והוא מיועד לקלוט, לאחר השלמתו ב- 2015, 20,000 תושבים ו- 10,000 מועסקים. בגלל קרבתו הרבה למרכז סטוקהולם הוא משורת על ידי רכבת פרברים ולא על ידי ה- T.

לקח סטוקהולם

הסיור הויטואלי בערי הלווין של סטוקהולם מראה שמושג קהילת מסילה אינו רק רעיון תיאורטי, אלא תחדיש בר-יישום שאימוצו מחולל מקומות אורבניים רב תכליתיים בני קיימא. האופי של מקום כזה אינו אחיד, והוא מותאם הן לסביבה המקיפה הגשמית והתרבותית ואפילו האופנתית ארכיטקטונית. אבל ישנם מספר אופינים חשובים החוזרים על עצמם:

- מיקום התחנה בטבורו של המרכז הקהילתי-מסחרי-תעסוקתי
- תמהיל רב תכליתי של שימושי קרקע
- סביבה המעודדת הליכה, אופניים ונסיעה ברכבת, וממזערת נסיעות ברכב פרטי
- מיקום טבעות מגורים עוטפות תחנה עם מפל צפיפות נופל עם הריחוק מהמרכז
- עומק בינוי של לא יותר ממרחק הליכה של רבע שעה מהתווך עד לטבע לא מבונה