יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

תכנון פיסי לישראל: גירסת המאה העשרים ואחת -- מבוא

 תכנון פיסי לישראל: גירסת המאה העשרים ואחת
1.  מבוא
מדוע קיימים בעולם מקומות שמתפתחים ומשגשגים ואחרים לעומתם נשארים מאחור?  על פי הכלכלן חתן פרס נובל רוברט לוקאס "זוהי שאלה בעלת השלכות מרחיקות לכת על רווחת אנוש: מרגע שנתחיל לחשוב עליה, היא דוחקת הצידה כל מחשבה אחרת." (Lucas 1985, 2002, Mechanics of Economic Development, Introduction) לאחר שנים רבות של נטישה הנושא חזר בגדול בהשפעת חוקרים כגון ג'יין ג'יקובס, לוקאס, קרוגמן, גלזר, ריצרד פלורידה ועוד. חזית הידע בתחום מסוכמת היטב, ובלשון שווה לכל נפש בספרו של פולנסה,( Mario Polense 2009, The Wealth and Poverty of  Regions 2009). אחד הלקחים הבולטים בספר הנ"ל מצביע על קיומם של רצועות שגשוג רציפות שמשתרעות על פני מרחבים גדולים, ולא פעם חוצות גבולות מדיניים. הדוגמה הראשונה של פולנסה היא "הבננה הכחולה" באירופה המתחילה בלונדון רבתי ומסתיימת באזור מילנו. משם הוא עובר לתאר חבלי שגשוג בצפון ומרכז אמריקה, בהודו ובסין. מחקריו של ריצ'רד פלורידה שזכו לחשיפה רחבה במדיה הניבו תוצאות דומות. לישראל, חבל שגשוג משלה – רצועת החןף ממפרץ חיפה עד נמל אשדוד.

לחבלי שגשוג אלו מספר תכונות מרכזיות אשר יתוארו במפורט בהמשך. מאפיין מרכזי משותף לכולם הוא התפתחות מרחבית לאורך מסדרון תחבורה/תובלה שהלך והשתכלל במשך תקופה ארוכה כחלק ממעגל משוב: היצרנים התמקמו ליד מסדרון התובלה להשיג נגישות אל מעגל הצרכנים; מעגל הצריכה התפתח והווה מניע לשכלול מתקני התובלה. אלה שיקפו על פני הזמן את טכנולוגית התובלה המשתכללת.

גלעין ושוליים בעולם ובישראל. למרות העדר חפיפה מושלמת, צמד המילים "גלעין-שוליים" משקף את הניגוד בין אזור מצליח לנחשל בתוך מדינה, גוש מדינות או אפילו העולם כולו. בהקשר העולמי מוכר גם הצמד החלופי "צפון-דרום". הניגוד בין גלעין ושוליים, באשר הוא קיים, מחולל תמריץ להגירה ובריחת מוחות אל הגלעין, להווצרות גלעין צפוף וחזק לעומת שוליים חלשים ונעזבים. המניע להגירה הוא קודם כל השוני בהכנסה לנפש, אבל הוא אינו המניע היחיד. הגלעין חזק כלכלית מאחר שבו מופיעים לראשונה המוצרים והשירותים המהווים תחדיש, וזמינות מוצרים אלו תורמת לרווחת התושבים בנוסף לתרומת ההכנסה הגבוהה יותר.

בישראל, הפער בין הגלעין לשוליים משקף גם פערי מוצא ומכביד על יחסים בין בני מוצא שונים, בעיקר בין יהודים אשכנזים ליהודים ממוצא מזרחי. במדינה כמו שלנו שרבים חורשי רעתה, סולידריות חברתית היא נכס חשוב. צמצום הפער על ידי חיזוק השוליים מהווה מטרה לאומית מוצהרת, מטרה אשר לא הושגה, ואשר,  בין השאר, משתקפת בפערי שווי שוק המקרקעין והדיור בפרט. בטווח הרחוק, עצם היוקר הרב של דירות בגלעין עשוי להשפיע, בעיקר על משקי בית חדשים, להתרחק מהגלעין. אבל כפי שאמר הכלכלן הידוע קיינס "בטווח הרחוק כולנו מתים"; על כן ראוי לא להמתין.

לאחרונה נפתח חלון הזדמנויות המסמן אפשרות לישב את קדמת הנגב וכך למתוח את רצועת השגשוג כלפי דרום. ההזדמנות נובעת משלושה תהליכים הצוברים תנופה בשטח: (1) מעבר מחנות צה"ל לקדמת הנגב; (2) סיום הקצה הדרומי של כביש חוצה ישראל; (3) סלילת קו הרכבת החדש אשדוד-באר שבע (אש-בש) דרך הערים הנשכחות שדרות, נתיבות ואופקים. הקו אש-בש מהווה חוליה חשובה במימוש תכנית הפיתוח של רכבת ישראל – תכנית הצומחת באופן נמרץ מזה כעשור. בפרק האחרון של החיבור אראה כיצד ניתן למנף את השפעת הרכבת על ידי אימוץ רעיון הפיתוח מסביב לרכבת (Transit Oriented Development, TOD), רעיון תכנוני שנוסה בהצלחה יתרה בסקנדינביה, ועכשיו מתפשט במאות אתרים בארה"ב. 

אין תגובות: