מגוש דן ועד באר שבע: לתכנן ליום שאחרי

בתקופת הבליץ, כאשר לונדון הופצצה ברציפות, ארגנו הבריטים את פינוי המרכז המופצץ מילדים, נשים בהריון ואמהות של ילדים עד גיל 5. מדובר בתזוזת אוכלוסין של למעלה ממיליון וחצי נפשות, עם התארגנות למשך שהיה ארוך. לא הייתה שום בושה לפנות את מי שלא תרם ישירות למאמץ המלחמתי.http://www.pbs.org/wgbh/masterpiece/carrieswar/london.html

בו-זמנית, באנגליה של עצם ימי המלחמה, יזמה הממשלה תכניות של "לאחר המלחמה" לשיקום המדינה והכלכלה.

גם ממשלת ישראל חייבת להגן על תושבי עוטף עזה ולפנות משם בצורה מאורגנת, מתוכננת, לא חפוזה וחפיפית, את כל מי שאינו תורם בעצם נוכחותו. ילדים מבוהלים ואמהות מודאגות אינם תרומה לחוסן לאומי, ואינם בשר תותחים כדי להתהדר בו ולבשר לאוייב נחישות. ממשלת ישראל חייבת לפתח מנגנון יעיל לארגון חיים סדירים עבור תושבים מאויימים מחוץ למעגל האיום.

גם עלינו להתחיל עכשיו לחשוב אם בעתיד, לאחר שהתותחים יידמו, נרצה להמשיך ולקיים פריפרייה דרומית חלשה וענייה ובה שלוש אוכלוסיות מצוקה: עיירות הפיתוח (השם "עיירות הפיתוח" לא ממש הולם את המציאות בשטח); יישובי הבדואים; והיישובים החקלאיים ששורדים בקושי. תושבי גוש-דן סובלים אמנם מגודש בכבישים, זיהום אוויר ומחירי דיור מרקיעי שחקים, אך אלה הן "צרות של עשירים" שהן כעין וכאפס לעומת "הצרות של עניים" בדרום שעיקרן שיאים של אבטלה, השתתפות נמוכה בכוח העבודה, רמות השכלה נמוכות, יעד לעודפי הפסולת של המרכז, ועוד צרות חולות מרובות המנציחות יאוש.

הגיאוגרף אמנון סופר מיטיב להציג את התמונה העכשיווית של הפער, ואת האיום העתידי על המדינה הנובע מהנצחת הפער בין "מדינת תל אביב" וישראל השנייה שמעבר לה.http://web.hevra.haifa.ac.il/~ch-strategy/images/publications/tel-aviv_country.pdf