הכיכר האפורה של העיר הלבנה

איור 1: הכיכר בימי העדנה שלה

בשנת 1970 טרחו חכמי חלם והרסו את הכיכר של תל אביב. במקום מה שהיה פעם מקום מפגש שוקק חיים ואף סימל את הטבור התרבותי של המדינה (ואפילו של המדינה בדרך) (ראה איור 1) קיבלנו גשר הולכי רגל עלוב עם אנדרטה שנויה במחלוקת. "הפסוודו-כיכר" משמשת חבורות של אנשי שוליים כאשר היא אינה ריקה מאדם. רוב הזמן היא ריקה מאדם; רוב החוצים "גשר" זה עושים זאת מבלי להתעכב. (ראה איור 2).

איור 2: שממה על טהרת הבטון והפלסטיק

מבנה "הגשר" הנוכחי הוקם על פי מיטב המסורת של רמיסת המורשת הבנויה של ארץ ישראל: החל בגימנסיה הרצלייה והמשך בקולנוע מוגרבי, גינת הכוזרי בירושלים ובעשור האחרון קולנוע ארמון בחיפה וכיכר לונדון בתל אביב – כל אלה אתרים נפלאים אשר היו ממוקמים בנקודות מפתח בשלוש הערים הגדולות. העילה למחיקת כיכר דיזנגוף הייתה הקלה על זרימת התחבורה המוטורית. (ראה איור 3).

איור 3: גשר הולכי רגל במסווה של כיכר

תארו לכם את ניו-יורק ללא הפלאזה של מרכז רוקפלר, את לונדון ללא כיכר טרפלגר, את ונציה ללא כיכר סן מרקו, את פירנצה ללא פיאצה דה-לה-סניוריה, את סיינה ללא הדל-קמפו או את ניו-הייבן ללא ה- Green. על מקומות דמיוניים כאלה נאמר הפסוק "There is no 'there' there". כל עיר זקוקה לכיכר – לחדר גדול ללא תיקרה, לחלל ציבורי שכאשר אתה נמצא בו אתה יודע שאתה נמצא באותה עיר.

---------------------------------------------------------

היום אנחנו מבכים את שגיאות העבר ובייחוד את הקורבנות שהוקרבו לשווא על מזבח מולך התחבורה. כל "התרגיל" של גישור כיכר דיזנגוף נעשה למטרת זירוז התנועה. היום, על בסיס לימוד משגיאות העבר מתכננים נוקטים באמצעים למיתון תנועה במקומות שחשוב לשמר אותם להולך הרגל.

דוגמה ידועה היא כיכר טרפלגר בלונדון אשר עברה שידרוג: היא חוברה לאחת הדפנות שלה, למדרכה של הגלריה הלאומית הבריטית (כן, על חשבון כביש סואן שבוטל!). ובכלל, מרכז לונדון הוא היום מקום הרבה יותר ידידותי למשתמש הודות למגבלות שהוטלו על תנועת רכב. (איור 4).

איור 4: טרפלגר – גן עדן להולכי רגל

נחזור לארץ. בתים ואתרים חשובים שנהרסו בעבר כבר אינם ניתנים לשיקום. אבל כיכר דיזנגוף ניתנת להחייאה על ידי הצעדים הבאים:

א. הריסת "גשר הולכי הרגל" התקוע בה כמו פיל בחנות חרסינה

ב. שיחזור הכיכר המקורית / הגינה והמזרקה לפי (או בהשראת) התמונות והתיעוד של האתר המקורי

ג. שיקום הבניינים עם החזיתות הנפלאות של אדריכלית גניה אוורבוך. חלק נשתמרו או שוקמו ספונטאנית (איורים 7, 8) אבל הודות לפלטפורמה המגושמת לא ניתן לראות אותם במלואם.

ד. שיקום כל הבתים שנותרו במצב רעוע בחזית העיגול. שחזור הכיכר יגרום לעלייה תלולה בביקושים ויאפשר את מימון עבודות השיקום.

ה. חיבור הכיכר למדרכה המערבית תוך ביטול מעגל התנועה השלם, אבל עם שמירה על רצף הרחוב לרכב בצד המזרחי. (ראה איור 5). פיתרון זה עדיף על החלופות העומדות כרגע על הפרק שאמורות להמשיך ואפשר נסיעה מואצת באמצעות מנהור. נראה לי כי אפשר לוותר על מהירות הרכב המנועי לטובת שיפור רצף ההליכה בקטע גורדון, פרישמן, הכיכר "והסנטר". סביר שחלופת המנהור תהיה מאד יקרה וכך תטרפד את ביצוע הפרויקט.

איור 5: החזרת הכיכר, הגינה והמזרקה אל מפלס הרחוב

איור 6: הרעוע מכולםׁ(בינתיים עבר עבודת צבע...)

איור 7: בתים סביב הכיכר ששוקמו ספונטאנית

איור 8

תל אביב הוכרזה זה מכבר כאתר תרבות בינלאומי בזכות היותה "עיר לבנה" מלאה אתרי Bau-House . בשער חוברת ההכרזה מופיע תצלום אוויר של תל אביב הלבנה ובמרכז התמונה מככבת הכיכר. מה יותר הולם מלשקם עכשיו את האתר ולחזור אל "הכיכר הלבנה"?