כמו בכל עיר גדולה ושוקקת מתקיימת בתל אביב תחרות על שטח בין רכב נוסע לרכב חונה. ברבים מהרחובות הפנימיים, שרוחבם צר, נמצא פתרון של פשרה: מספר מקומות החנייה הוכפל על ידי נגיסה רישמית וחוקית של חלק שטח המדרכה. גודל הנגיסה מוגבל על ידי קו עבה שמוטבע לתוך הריצוף, ואין אפשרות לטעות בו, אם מסתכלים. אבל מי מהנהגים החונים מסתכל? רובם לא כל כך מקפידים על שמירת התחום, כפי שנראה בתמונות להלן.
יוצא, שעכשיו התחרות על שטח היא משולשת, ומתחרים בה רכב נוסע, רכב חונה והולך הרגל. האחרון הוא המפסיד; עליו להדחק בין המכונית משיגת הגבול לבין גדר הבית או השיחים הצפופים שגם הם נוגסים נתח הגון מהמרחב המיועד לצועדים.
על כן ראוי להתמודד עם מטרד השגת הגבול של הנהגים בדרך הישרה: ישר אל הכיס. קנס מדורג כך שגודל התשלום יחושב יחסית לגודל הסטייה, יעשה את מלאכה.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה