יום שבת, 1 במרץ 2008

מחסומים בדרך לכיכר

כיכר רבין אמנם איננה אתר מורשת עולמית (כמו תל אביב הלבנה או כיכר סן מרקו בונציה), אבל היא הכיכר של המדינה. במרכזה, מקום הולם למפגשי ענק במועדים חשובים ואיזור מעבר אקראי בימים רגילים. הממדים בסדר גודל סביר לכיכר מרכזית (250 על 150 מטרים בקירוב -- כמו טרפלגר בלונדון). הכיכר גדולה, אך מוגדרת היטב ומכילה את הבאים אליה באמצעות הדפנות.
----------------------------
פברואר 2008 -- יום שמש 3:00 אחה"צ
----------------------------

הדפנות הן חזיתות בתים של 5 עד 6 קומות מעל קומת עמודים שוקקת הולכי רגל ויושבי בתי קפה. מטבע הדברים כך פועלת כיכר טובה: קהל צפוף וסואן בדפנות; עוברים ושבים אקראיים במרכז.





אלא שכדי להגיע למרכז הכיכר יש לעבור כביש סואן מרכב מנועי שועט (רחוב אבן גבירול). סביר שזאת הסיבה שכאשר הגעתי בשעה 15:00 לב הכיכר היה שומם.



כדי לעזור להחיות את הכיכר, ראוי לקבוע לה שערים מזמינים. מצאתי שני מיקומים הולמים לשער וכאן אדבר על הראשון, שער דוד. השערים לערים בצורות הם כמעט תמיד בקצוות של צירים חשובים (למשל שער יפו ושער שכם בירושלים). הציר החשוב ביותר שמוביל הישר אל הכיכר הוא שדרות דויד המלך. שדרות דויד המלך היא אחת השדרות היפות והנעימות בתל אביב, והיא מהווה ציר המקשר את הכיכר עם מקום חשוב, המרכז הבריאותי העירוני, מרכז וייצמן.




כאשר מגיעים אל הקצה המערבי של שד' דוד אמורה להתגלות הכיכר בכל הדרה. ואמנם אנו רואים בברור את בית העירייה. (אני מקווה שלאחר השיפוץ המראה הקצת עייף ישתפר).





אני מסיט את מבטי שמאלה ומצפה לראות מעבר חצייה נדיב ובטוח (אולי עם הגבהה ופסי הרעדה), ומהעבר השני, שער כל שהוא שיאותת על כניסה ראשית. אני רואה את הפירמידה ההפוכה מרחוק, אבל לא ברור לי היכן להכנס.



במקום שער מזמין אני רואה לפני קיר, ומשמאלי ומימיני אותו הקיר.



אני מתקרב ומציץ מעבר לקיר. לפני בריכה ריקה עם מערכת צינורות חלודים של מזרקה שאף אחד לא זוכר מתי הופעלה לאחרונה
מה לעשות? עם טיפול נקודתי שאינו מצריך השקעות עתק, ראוי להפטר ממחסום הבריכה ולשדרג את המעבר. פסל הפירמידה יסמן את שער הכניסה ויסוכך על הנכנסים.


------------------------------
תמונה להשלים
------------------------------


2 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

בעיה נוספת בכיכר היא שמלבד חנויות אין בה אף גורם משיכה משמעותי.
לרוב הכיכרות המרכזיות בעולם (בהתייחסות לכיכרות העירוניות המרכזיות בכל עיר) יש ערך מוסף כלשהו, או בדמות דבר ספציפי (כמו כנסיה מפורסמת, פסל גדול או מזרקה) או בשל הסביבה הארכיקטונית המרשימה שבגינה אנשים אוהבים לעמוד במרכז הכיכר ולהתבונן סביב או לשבת בה.
כיכר רבין לא ממלאת את שתי הפונקציות הללו. אמנם מסביב לכיכר יש פעילות מסחרית ענפה - אך היא לא רק מנותקת פיזית מהכיכר, אלא גם מנותקת מהותית ממנו.
אין כמעט שום סיבה להכנס אל תוך הכיכר - ובוודאי שאין ערך מוסף משמעותי (בוודאי לא חיובי) לכלל הבניינים המוזנחים שמסביב לכיכר.

יאיר אמר/ה...

שתי שאלות:
1. האם לדעתך כניסות יספיקו, ללא כל פעילות מסחר בכיכר? מדובר בחלל גדול, ללא כל פעילות מסחרית. אפילו לעירייה לא נכנסים מהכיכר. האם לא דרושה פעולה רדיקלית יותר כגון יצירת פונקציה מסחרית כלשהי בכיכר (למשל בצמוד לתרנים בצפון-מערב), או לחילופין להצר (או לקבור?) את אחד הכבישים הסובבים אותה?

2. האם צריך בכלל "להחיות את הכיכר"? הפונקציה של חלל עירוני בקנה מידה כזה לא חייבת להיות רק להכיל פעילות יומיומית, אלא גם לשמש כסמן (לנדמרק), או כפאוזה ברצף העירוני הבנוי, שנותנת פרספקטיבה (תרתי משמע) על החלל הבנוי.