אדריכלות האבסורד: א. חלומות באספמייה של קורבוזיה

זאת התחלה של סידרת רשימות על אדריכלי-על ("Star-chitects") ואדריכלות אבסורדית שייצרו על הנייר או במציאות. הבעייה העיקרית עם אדריכלי-על היא שהם גוררים אחריהם שובל עצום של groupies – סטודנטים לארכיטקטורה מעריצים אשר גם הם רוצים חלק בתהילה, וממשיכים את דרכם האבסורדית של מושא הערצתם. מזמן רציתי לבטא את הרגשות השליליים אודות אדריכלות האבסורד. עידוד, השראה ודחיפה לעשות זאת עכשיו קיבלתי משני מקורות: (1) מהרצאה של ניקוס סלינגרוס בפקולטה לארכיטקטורה של אוניב' תל אביב, לפני כשבוע; (2) מקריאת ספרו של סִילבֶּר "אדריכלות האבסורד: כיצד הגאונים הביאו להשחתת פניה של אומנות מעשית".

ואתחיל בקורבּוּ , "הגדול מכולם". הנ"ל היה אחראי על תכנון עירוני במושבות צפון אפריקה, תחת שלטון וישי. בתפקידו זה ניסה לכפות על אזרחי העיר אלג'יר את הרס העיר המסורתית, (או חלקים גדולים ממנה) ולממש שם את חזונו (חלום הבלהות) אשר כלל בניין שאורכו מספר קילומטרים, ועל גגו אוטוסטרדה. ראש עיריית אלג'יר דחה בשאט נפש את הרעיון.

כזכור, גם על אזרחי פריס ניסה קורבוזיה תרגיל דומה: תחת השם Plan Voisine להרוס חלקים גדולים במרכז העיר, ליד נהר הסיין וכנסיית נוטרה-דאם, ולמקם, לאחר פינוי ההריסות, טורים טורים של מגדלי מגורים זהים.

מעניין אם פריס של קורבוזיה הייתה מחוללת השראה לשיר האהוב עלי " Grands-Boulevards " של איב מונטן http://www.jukebo.fr/yves-montand.html?mdtk=01948453