להזכירכם, היו חיי תרבות גם לפני בילבאו. מוזיאון גוגנהיים בניו יורק (פרנק לוייד רייט – גם הוא בכוכבים). ראו את היצירה הנפלאה הזאת המורכבת מצורות פשוטות ומובנות, ועם זאת יוצרת מציאות מורכבת, מהנה את העין, חייה בשלום עם הרחוב, עם הבתים השכנים ועם הולכי הרגל על המדרכה. הבית הזה יושב כל כך טוב בתוך החלקה הקטנה שלו, והעוברים ושבים כאילו מוזמנים לשבת על הגדר, ומוזמנים "לטייל" להם בנחת וללא מורא פנימה.
והנה לפניכם הגאון התורן – הגוגי של בילבאו; היצירה ששמה את בילבאו על מפת העולם; הפלא השמיני. בנין קר ומנוכר שמגמד את כל סביבתו ובעיקר את המבקרים. אין בו שמץ של רמז אודות הפעילות האקזיביציונית שהוא אמור לשכן, שכן הוא עצמו הוא מתיימר להיות יצירת האומנות – ומה שבפנים, מה כבר אפשר לצפות אחרי זעזוע פלסטי אלים כל כך? הבניין הוא האקזיביט ויוצרו אקזביציוניסט.
בתים ליד מים תמיד נראה טוב, זוכרים את הבית על האשד?
אבל בית המתכת הזה מזכיר תמונות של אניית מלחמה עצומה בגודלה משנות ה-1920, ההולכת ונבנית במספנה בהמבורג. מצמרמר.
האם דרך הסימטה האפילה והמפחידה הזו נכנס הקהל (השוו נא לפתח הכניסה של גוגי בניו יורק). לי זה מזכיר מקום שנועד להפחיד ילדים רעים . . . או אולי אתר אידאלי לאנסים ונרקומנים.
טוב, נעבור אל זווית יותר מחמיאה . . . אופס! טעיתי! זה בכלל לא גוגי בילבאו. או שכן? . . .
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה