יום שלישי 12 פברואר 2008
במוקדם או במאוחר תיפסקנה ההפגזות. אני לא יודע מתי וגם לא כיצד. אני לא בקי בענייני ביטחון. אבל אני מוכן להתערב ששנה מהיום ייזכרו הימים הקשים האלו כחלום בלהות שעבר.
כמו עני ששמח כאשר הוא מוצא חפץ שאבד לו, האם יישמחו תושבי שדרות לחזור אל שיגרת היום יום, אל השקט שאחרי ההפגזה? אל האנונימיות של יישוב פריפרייה מרוחק, מבודד, קשה יום, מוכה אבטלה; רחוק – גיאוגרפית, פיזית ומנטאלית – ממנעמי העולם הזה ומהחיים הטובים בליבת המדינה; רחוק מהעין ורחוק מהלב?
כמה רחוק? מרחק 20 שנה ויותר כפי שמראה למשל מדד רמות המינוע להלן:
איור 1: דרגות מינוע בערי ישראל, מדרום ומצפון לתל אביב
הם ראויים ליותר מליטוף, חיבוק והזדהות בזמן משבר. הם ושכמותם – תושבי עיירות "האי-פיתוח" ראויים להזמנה פתוחת קצה להכנס אל הבית החם של ישראל המשגשגת והמצליחה, ישראל הגאה בהשגיה והנהנית מפירותיה.
אני קורא מדי יום במדור הכלכלי (ובאתרי חברות הנדל"ן המובילות בישראל) על השקעות עתק של חברות בנייה ישראליות על פני כל כדור הארץ. אפריקה ישראל היא דוגמה לכך; באתר שלה ניתן למצוא את "פזורת השקעותיה בתבל". באמריקה בלבד מקימה "אפריקה" פרוייקטים בניו-יורק, פלורידה, דרום קרולינה, נבדה, אריזונה וקליפורניה. שאר הפרויקטים פזורים ברוסיה, אוקראינה, קזחסטאן, הפיליפינים, הודו, פנמה וארגנטינה. גודלו של פרוייקט בניין המרקי במיאמי פלורידה הוא בסביבות 100,000 מ"ר ולפי הערכתי (הממעיטה) שוויו לפחות 250 מיליון דולר.
איור 2: פרוייקט בניין המרקי של אפריקה ישראל במיאמי פלורידה
עם חלקיק מההון הישראלי הפרטי המושקע בחו"ל יכולות אותן פירמות לגאול את שדרות מעליבותה ולהופכה לעיר אוניברסיטאית משגשגת, מושכת עסקים ותושבים – עיר שתהווה דגם חיקוי שיתפשט בכל השוליים הגיאוגרפיים והחברתיים-כלכליים במדינה. כך תמציא עצמה ישראל מחדש.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה